סובלים מאלרגיה? מה אפשר לעשות?

האם החיידקים שלנו קשורים לאלרגיות?

בכל הריריות בגוף שלנו יש מושבות של חיידקים, זה כולל את ריריות המעי, הריאות וחללי האף והלוע.לחיידקים הללו ישנו תפקיד חשוב:הם ״מלמדים״ את המערכת החיסונית שלנו לא להגיב לחלבוני מזון ולאלרגנים לא מזיקים מהסביבה. יתכן ושמעתם על ״היפותזת הניקיון״. היפותזה זו הוצעה בסוף שנות ה-80 כדי להסביר את השכיחות הנמוכה של קדחת השחת בקרב משפחות גדולות (1).לפי היפותזת הניקיון ההתעקשות שלנו על ניקיון והיעדר חשיפה למיקרובים בעולם המודרני מונעים מהמערכת החיסונית שלנו חשיפה לגורמים שיכולים להפעיל אותה בצורה תקינה. כתוצאה מכך המערכת החיסונית לא מתפתחת בצורה תקינה וחלה עלייה בסיכון לפתח מחלות אלרגיות.מספר מחקרים אפידמיולוגיים תומכים בהיפותזת הניקיון.לאנשים שיש להם חיות בית יש שכיחות נמוכה יותר של מחלות אלרגיות (2).ילדים שגדלים בחוות (3,4) הם בעלי סיכון נמוך יותר לפתח אלרגיות.מצד שני גורמים בשנות החיים הראשונות אשר פוגעים במיקרוביום מגבירים את הסיכון למחלות אלרגיות.שימוש באנטיביוטיקה (5), לידה בניתוח קיסרי (6), והזנה בפורמולה (7) קשורים כולם בשכיחות גבוהה יותר של אסטמה ואלרגיות בגיל מאוחר יותר.ההתקדמות ביכולת לבדוק את הרכב החיידקים במעי בשנים האחרונות איפשרה לחוקרים להשוות בין המיקרוביום במעי בילדים אלרגיים ולא אלרגיים. בילדים האלרגיים נמצאו רמות גבוהות יותר של חיידקים כגון סטפילוקוקוס, וקלוסטרידיום ורמות מופחתות באופן משמעותי של לקטובצילוס וביפידובקטריום (8,9) בהשוואה לילדים בריאים.
המסקנה מכל המחקרים הללו היא שחשיפה למגוון של חיידקים בגיל המוקדם ״מלמדת״ בצורה יעילה את המערכת החיסונית מהם הגורמים המזיקים בסביבה (חיידקים מחוללי מחלות) ומהם הגורמים שאינם מזיקים (חיידקים ידידותיים, חלבונים מהמזון, והרבה אלרגנים סביבתיים). לרירית המעי ולרירית הריאות יש תפקיד חשוב ב״לימוד״ הזה של המערכת החיסונית.

אלרגיות למזון והקשר למעי

אלרגיה למזון הפכה למגיפה של העולם המודרני. מה שהיה נדיר לפני מספר עשורים, הפך לשכיח ביותר כאשר 1 מכל 13 ילדים בארה״ב סובל מאלרגיה למזון מסכנת חיים (10).המעי הוא האזור העיקרי בו נספג המזון ו-80% מהמערכת החיסונית שלנו נמצאים במעי.לכן אפשר להבין מדוע למעי יש תפקיד מרכזי בהתפתחות של אלרגיות למזון.
את המעי מצפים מיליוני תאי אפיתל שמהווים את המחסום בין תכולת המעי (חלל המעי) ובין מחזור הדם.במעי בריא מרכיבי מזון קטנים נספגים, אבל חלבונים גדולים אינם מסוגלים לעבור את המחסום הזה ולהיכנס לזרם הדם. אולם כשמחסום הזה נפגע (תסמונת ״המעי הדליף״), החלבונים הללו מסוגלים להיכנס לזרם הדם, לעורר תגובה חיסונית והוביל לתופעות שאופייניות למחלות האלרגיות השונות (11).
איך כל זה קשור לחיידקים? מחקרים בעכברים הראו שפגיעה במיקרוביום של המעי עם אנטיביוטיקה או דיאטה דלת סיבים יכולה לגרום לחדירות יתר של מחסום המעי.מצד שני קיימים זנים מסויימים של חיידקים כמו משפחת הקלוסטרידיה שיכולים להגן כנגד חדירות המעי לאלרגנים ממזון (12).קבוצות חוקרים מנסות לפתח פרוביוטיקה שתכיל את הזנים הללו כטיפול אפשרי לאלרגיה למזון.

אלרגיות של דרכי הנשימה ואסטמה

השכיחות של מחלות אלרגיות של דרכי הנשימה גם עלתה באופן דרמטי בעשורים האחרונים.בעבר חשבו שהריאות הן סטריליות אך כיום באמצעות טכנולוגיות שאינן תלויות בתרביות,זוהו מיקרובים החיים בריאות.
באופן מעניין, הציפוי של המעי דומה מאד לציפוי של הריאות ודלקת נוטה להתרחש בשני המקומות באנשים עם מחלות אלרגיות של דרכי הנשימה.בניגוד למעי, דווקא מיגוון חיידקים נמוך בריאות נראה שקשור בבריאות טובה יותר.בסובלים מאסטמה יש מגוון גדול יותר של חיידקים בריאות בהשוואה לבריאים (13).למרות שהתחום של חיידקי הריאות הוא רק בחיתוליו, נראה שיש עוד הרבה מה ללמוד ממנו לגבי מחלות הנשימה האלרגיות.

הקשר להיסטמין

להיסטמין ישנם תפקידים מרובים בגוף: הוא פועל כנוירוטרנסמיטר,הוא שולט על הפרשת החומצה בקיבה, הוא משפיע על חדירות כלי הדם , והוא משפיע על התכווצות השרירים (14). הוא גם מרכיב חשוב בתגובה החיסונית ויש לו תפקיד מפתח בתגובות האלרגיות.
בעוד שאנו זקוקים לכמות מסויימת של היסטמין לתפקוד התקין שלנו, יש אנשים הסובלים מאי סבילות להיסטמין.האי סבילות היא כתוצאה מייצור מוגבר של היסטמין או מחסר באנזים דיאמין אוקסידז שמפרק את ההיסטמין.
חיידקים רבים המצויים במעי יכולים לייצר היסטמין. החיידקים הללו מייצרים אנזים הנקרא היסטידין דקרבוקסילז, אשר הופך את ההיסטידין הקיים בחלבונים שונים להיסטמין.ככל שיש יותר חיידקים מסוג זה וככל שצורכים יותר היסטידין, כך גדלה הכמות של היסטמין המיוצרת במעי.ההיסטמין יכול להיספג ע״י תאי המעי ולעבור דרך זרם הדם לאיברי הגוף השונים ולהחמיר את התופעות האלרגיות (15).
האנזים היסטידין דקרבוקסילז קיים גם במעי של חיות כמו דגים. כשהדג מת,חיידקי המעי שלו מתחילים לפרק את ההיסטידין בחלבוני הרקמות שלו ומייצרים היסטמין.זו הסיבה שאנשים רבים הסובלים מאי סבילות להיסטמין יכולים לסבול רק דגים טריים לחלוטין או כאלה שהוקפאו מיד.
יש החושבים שמטופלים עם SIBO (שגשוג יתר של חיידקי המעי הדק) סובלים משגשוג יתר של חיידקים מייצרי היסטמין, כמו לקטובצילי, במעי הדק שלהם.לקטובצילי הוא אמנם זן חשוב של חיידק מועיל במעי, אך שגשוג יתר שלו במעי הדק יכול להוביל לבעיות.השגת איזון תקין של חיידקי המעי הוא הפתרון הטוב ביותר לטווח הארוך כאשר יש בעיה של אי סבילות להיסטמין.

7 דרכים בהן ניתן לשפר את הסימפטומים האלרגיים

ישנן מספר דברים שניתן לעשות על מנת להפחית את חומרת התופעות האלרגיות ולשפר את איכות החיים:

1. קחו פרוביוטיקה או איכלו מזונות מותססים. מזונות מותססים ופרוביוטיקה יכולים לאזן את המיקרוביום ואת המערכת החיסונית.אם אתם רגישים להיסטמין נסו פרוביוטיקה המכילה זנים שמפרקים היסטמין כמו ביפידובקטריום אינפנטום או לקטובצילוס פלנטרום.
2. הגבירו את תכולת הסיבים בדיאטה. כשהחיידקים במעי מפרקים סיבים תזונתיים הם מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת. חומצות השומן קצרות השרשרת יכולות להפחית דלקת בדרכי הנשימה ולהפחית סימפטומים של אסטמה (16). בנוסף, לחומצות השומן קצרות השרשרת יש השפעה מאזנת על מערכת החיסון והן מיטיבות גם את האלרגיות הנשימתיות וגם את האלרגיות למזון.למרות שאנחנו רק מתחילים להבין את התפקיד של המיקרוביום באסטמה ובאלרגיות העדויות הן רבות ומשכנעות.
   אז מה זה אומר בפועל?איכלו יותר סיבים.מקורות הסיבים המומלצים ביותר הם משפחת הבצלים (שום, בצל, כרישה, בצל ירוק), בננות (בעיקר ירוקות או לא בשלות),ארטישוק ירושלמי, תפוחי אדמה (בייחוד כאלה שבושלו וקוררו לטמפרטורת החדר),אגוזים,ופירות יער.
3. נסו דיאטה דלה בהיסטמין. דיאטה דלה בהיסטמין יכולה להפחית את חומרת התופעות האלרגיות.מזונות עשירים בהיסטמין כוללים בין היתר:מזונות מותססים,גבינות מיושנות, פרי הדר, דגים,פירות ים, אבוקדו, תרד,קקאו, ושאריות בשר.ניתן לשקול לקחת תוספים של קוורצטין (quercetin) שהוא אנטיהיסטמין טבעי, או של דיאמין אוקסידז (diamine oxidase) שהוא האנזים שמפרק היסטמין.בנוסף ניתן להשתמש בבישול בצמחי תבלין אנטיהיסטמינים כמו טימין ובזיליקום.
4. אם אתם חושדים שאתם סובלים מ-SIBO או מבעיות במעי גשו להיבדק. הרבה פעמים חוסר איזון של חיידקי המעי או SIBO מחמירים את האלרגיות אך לא עוברים בירור וטיפול. SIBO הוא גם סיבה שכיחה לאי סבילות להיסטמין. לכן כדאי להיבדק במקרה של חשד.
5. דאגו לרמה תקינה של ויטמין די. רמות נמוכות של ויטמין די נמצאו קשורות לסיכון מוגבר להתקפי אסטמה בילדים ובמבוגרים.מחקר קוקריין מ-2016 מצא שתוספת ויטמין די הפחיתה באופן משמעותי את מספר התקפי האסטמה שדרשו אישפוז, וגם את מספר התקפי האסטמה שדרשו טיפול בסטרואידים. בנוסף ויטמין די גם יכול להגן מפני שפעת וזיהומי דרכי הנשימה העליונות שיכולים להוות טריגר להתקפי אסטמה.אז כמה ויטמין די יש לקחת? אין תשובה אחת ברורה וזה משתנה מאדם לאדם.כ-75% מהאנשים בעולם המערבי סובלים מחסר בויטמין די . לכן חשוב לבדוק את רמת ויטמין די ולטפל לפי הצורך.
6. איכלו שומנים מסוג אומגה 3. לשומנים מסוג אומגה 3 ישנו תפקיד באיזון של התהליך הדלקתי ולכן הם יכולים להשפיע על ההופעה ועל החומרה של אסטמה ושל מחלות אלרגיות.(יש אפילו חוקרים שחושבים שהכמות הגבוהה של אומגה 6 יחסית לאומגה 3 בדיאטה המערבית היא זו שאחראית בין היתר לזינוק הגדול באסטמה).
   מספר מחקרים הראו שתוספים של אומגה 3 (בצורה של שמן דגים) הפחיתו מקרי אסטמה בעקבות מאמץ (18), וכן שיחס של 1:5 בין אומגה 6:אומגה 3 היה בעל השפעה מיטיבה על חולים עם אסטמה (בעוד שיחס של 1:10 היה בעל השפעה רעה) (19).
   למרות שחלק מהמחקרים על אומגה 3 בדקו תוספי אומגה 3, הרי שצריכה של אומגה 3 בצורתו הטבעית במזון יכולה לספק מרכיבי מזון נוספים החשובים לצורך חיזוק המערכת החיסונית ודיכוי התהליך הדלקתי. המזונות המומלצים להגברת רמת האומגה 3 הם דגי ים שמנים (כמו מקרל, טונה, וסרדינים) ואגוזי מלך.
7. נסו לאכול דבש לא מעובד מקומי לאלרגיות עונתיות דבש לא מעובד מכיל חיידקים מועילים וכמויות קטנות של אבקת פרחים מצמחים מקומיים. צריכת דבש טבעי מאזור המגורים שלכם יכולה לעזור ״ללמד״ את המערכת החיסונית לא להגיב לאבקות הפרחים הללו.מחקר מ2011 הראה שאנשים אלרגיים שצרכו דבש מקומי מעץ הליבנה סבלו מהפחתה של 60% בסימפטומים האלרגיים והיו להם פי 2 יותר ימים ללא סימפטומים בעונת פריחת הליבנה.