ישנם בעיקר ארבעה מזונות עיקריים שאחראים למגיפת העולם המודרני ואם אתם מעוניינים לשפר את הבריאות שלכם מומלץ שתימנעו מהם. יתכן ותופתעו מכמה מהם.
המזון הראשון הוא דגנים:
הדגנים העיקריים הם חיטה, תירס, אורז, שעורה ושיבולת שועל. במשך מיליוני שנים בני האדם לא אכלו דגנים, והדגנים נכנסו לתזונת האדם רק ב-10,000 שנים האחרונות. כתוצאה מכך הגנטיקה שלנו לא הספיקה להתאים את עצמה לאכילה של הדגנים. הדגנים הם בעייתיים מכמה בחינות: הם מייצרים חומרים שפוגעים בדופן המעי, הם קושרים מינרלים והופכים אותם לבלתי זמינים לגוף שלנו, והם מונעים ספיגה של מרכיבי מזון חיוניים כמו חלבון. אחד החומרים הבעייתיים ביותר בדגנים הינו גלוטן שיכול לפגוע בדופן המעי ולהפוך אותו לדליף. כיום מאמינים שמעי דליף תורם להתפתחות מחלות רבות כמו השמנה, סוכרת, ומחלות אוטואימוניות. שמעתם בוודאי על מחלת צליאק שהיא מצב חמור של אי סבילות לגלוטן. אך מחלת צליאק היא רק קצה הקרחון כשזה נוגע לרגישות לגלוטן ולחיטה. מסתבר שקיימת רגישות לגלוטן שאינה צליאק ולפחות אחד מכל שלושה אנשים סובל ממנה. יתרה מזאת, גם באנשים שבאמת סובלים ממחלת צליאק, קיים תת אבחון של המחלה כך שרק אחד מכל 8 חולים בצליאק מודע לכך שהוא סובל מצליאק. משמעות הדבר היא שהרבה יותר אנשים מגיבים רע לגלוטן ממה שנהוג לחשוב. הדבר מטריד במיוחד באוכלוסיה שצורכת כל כך הרבה דגנים כמו בארץ. חשוב שתדעו שרגישות לגלוטן לא תמיד מתבטאת בסימפטומים של מערכת העיכול אלא יכולה להתבטא במערכות גוף אחרות כמו מערכת העצבים. אם אתם סובלים מרגישות לגלוטן, שעפ״י הסטטיסטיקה קיימת ב-33% מהאוכלוסיה לפחות, קיים סיכון שתגיבו גם למזונות אחרים שיש להם מבנה דומה לגלוטן וזה כולל את כל הדגנים. במקרה כזה מומלץ שתשקלו לא רק דיאטה ללא גלוטן, אלא דיאטה ללא דגנים.
המזון השני הוא שמני זרעים תעשייתיים:
השמנים הללו כוללים שמן קנולה, שמן תירס, שמן כותנה, שמן סויה, שמן חריע, ושמן חמניות. השמנים הללו לא היו חלק מהתזונה לאורך ההיסטוריה, והצריכה שלהם עלתה רק בשנים האחרונות. בעבר, תזונתם של בני האדם היתה עשירה בדגים ובפירות ים שהם עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3, והכמות של חומצות השומן מסוג אומגה 6 בדיאטה היתה יחסית נמוכה. מאז המהפיכה התעשייתית לפני כ-140 שנה, חלה עלייה דרמטית בשימוש באומגה 6 שחלק גדול ממנה נובע מהשימוש בשמני הזרעים התעשייתיים. כתוצאה מכך אנחנו צורכים בין פי 10 לפי 25 יותר חומצות שומן מסוג אומגה 6 יחסית למה שהיה בעבר. עד כמה זה צריך להדאיג אותנו? מסתבר שחומצות השומן מסוג אומגה 6 קשורות בעלייה בשכיחות של מחלות דלקתית כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2, השמנה, מחלות מעי דלקתיות, דלקות פרקים, אסטמה, סרטן, ומחלות פסיכיאטריות. מצד שני, כאשר מעלים את הכמות של אומגה 3 לעומת אומגה 6 בתזונה חלה ירידה של 70% בתמותה הכללית. ולכן עדיף להימנע משמני הזרעים התעשייתיים.
המזון השלישי הוא סוכר:
סוכר נמצא קשור למחלות כמו השמנה, וסוכרת. אך לא כל סוגי הסוכר גרועים באותה במידה. הסוכר שיש לכם במטבח מורכב משני סוכרים: גלוקוז ופרוקטוז. גלוקוז הוא מרכיב חשוב בתזונה שלנו והוא בריא כל עוד לא צורכים אותה בצורה מוגזמת. לעומת זאת, פרוקטוז הינו סיפור אחר לגמרי. פרוקטוז נמצא בפירות וירקות ובממתיקים כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז. בניגוד לגלוקוז שנספג במהירות לזרם הדם ומוכנס לתאי הגוף, הפרוקטוז מגיע ישירות לכבד והופך שם לשומן. צריכה מוגברת של פרוקטוז מובילה להתפתחות של כבד שומני שיכול להתקדם למחלת כבד קשה. המזונות שמכילים כמות גדולה של סירופ סוכר עתיר פרוקטוז שחשוב להימנע מהם כוללים: מזון מהיר, דגני בוקר, מוצרי מאפה שונים, מוצרי חלב ממותקים, סוכריות, מזונות מקופסאות שימורים כמו פירות ומרקים, ומשקאות קלים.
המזון הרביעי שאולי יפתיע אתכם הוא סויה:
כמו הדגנים שהזכרנו קודם, ומקדמים אותם כמזון בריאות, גם על הסויה מדברים הרבה פעמים כעל מזון בריאות. תופתעו לגלות כמה הסויה נפוצה כיום במזון ובאילו מוצרי מזון היא מתחבאת. מסתבר שהסויה נמצאת כמעט בכל מזון מעובד בצורה של חלבון סויה, קמח סויה, לציטין סויה, ושמן סויה. מסיבה זו, מרבית האנשים אינם מודעים לכמה סויה הם צורכים מדי יום. אינכם צריכים להיות טבעונים שאוכלים סויה כדי לצרוך כמויות אדירות של סויה. אתם בודאי תוהים כיצד סויה יכולה להיות לא בריאה אם אוכלים אותה במשך שנים במזרח הרחוק? אולם ישנן מספר סיבות מדוע טענה זו אינה מדוייקת. הסיבה הראשונה היא שמאכלי הסויה המסורתיים במזרח הרחוק כמו טמפה, מיסו, נאטו, ותמרי אינם מעובדים ועברו תהליך של התססה. תהליך ההתססה חשוב כי הוא מנטרל באופן חלקי את המרכיבים הרעילים המצויים בסויה. הסיבה השניה היא שבמזרח הרחוק צרכו את הסויה בכמויות קטנות בלבד ולא כתחליף למזונות מהחי. הצריכה הממוצעת של מוצרי הסויה בסין היא כ-2 כפיות ליום בלבד. הדבר שונה לחלוטין בעולם המערבי שם כמעט כל הסויה הנאכלת היא מעובדת ולא עברה תהליכי התססה, ואוכלים אותה בכמויות הרבה יותר גדולות. כיצד הסויה יכולה לפגוע בבריאותנו? הסויה מכילה חומר הנקרא מעכב טריפסין והוא פוגע בעיכול של חלבונים מהמזון. הסויה מכילה חומצה פיטית המונעת ספיגה של מינרלים כמו סידן מגנזיום ואבץ. בסויה ישנם מרכיבים דמויי ויטמין בי 12 שלא זו בלבד שאינם נספגים אלא גם יכולים להגביר את הדרישה של הגוף לבי 12. בתהליך העיבוד של הסויה נוצר החומר מונוסודיום גלוטמט שהוא חומר רעיל למערכת העצבים. הסויה גם מכילה פיטואסטרוגנים שיש להם השפעות הורמונליות שיכולות להיות מזיקות. למשל במחקר שבוצע בהרווארד מצאו שלגברים שצרכו כמות השווה לכוס אחת של חלב סויה היתה ספירת זרע נמוכה ב-50% מלגברים שלא צרכו סויה. בתינוקות שאכלו פרומולה של סויה היתה כמות של פי 13,000 עד פי 22,000 יותר אסטרוגן בדם מלתינוקות שצרכו פורמולה מבוססת על חלב.
עד כאן לגבי מזונות מזיקים, במאמרים נוספים נדבר על המזונות המומלצים.
