כיצד נטפל בצרבת בגישה חדשה

אם מקור הצרבת הוא בעצם חוסר איזון של חיידקי המעי אולי הטיפול שלנו בצרבת צריך להתרכז בשיפור המאזן של חיידקי המעי?
כיצד ניתן לעשות זאת?

דרכים לשפר את מאזן חיידקי המעי

א. אכילת דיאטה דלה בפחמימות שאינן נספגות היטב

במאמר שפורסם ב-2020, ובחן את הקשר בין הדיאטה לבין צרבת, מציינים המחברים שמניתוח המחקרים האחרונים בנושא, עולה שהמאכלים שגורמים לסימפטומים בשכיחות הגבוהה ביותר בסובלים מצרבת היו מאכלים עם ריכוז גבוה של גלוטן (מוצרי דגנים/חיטה, מזון מהיר, מזון מעובד), או מאכלים שעשירים באוליגוסכרידים,דיסכרידים,מונוסכרידים ופוליאולים שיכולים לעבור תסיסה ומכונים FODMAPs (פירות, חיטה, דגנים, משקאות קלים, מזון מעובד) (1).
ה-FODMAPs הם קבוצה של פחמימות שאינן נספגות היטב. מזונות אלה יכולים לעבור התססה על ידי חיידקים במעי, כתוצאה מכך נוצרת כמות מוגברת של גז במעי, וכמו כן מצטברים נוזלים במעי כתוצאה מפעילותם האוסמוטית. כתוצאה מכך מופיעים נפיחות בבטן, וכאבים, ונוצר לחץ מוגבר שיכול להוביל לעלית תוכן מהקיבה לושט.
המחברים מציינים שהמצב הזה יכול להתרחש בעקבות שינוי בהרכב חיידקי המעי (מיקרוביום), ו/או כתוצאה משינוי במאזן החיידקים בתריסריון.
הדיאטה הזו מקובלת לטיפול בתסמונת המעי הרגיש עם הטבה בסימפטומים ברבים מהמטופלים.
מחקר מ-2021 שבוצע במטופלים הסובלים מצרבת, הראה שהדיאטה הזו היתה יעילה יותר מהדיאטה הרגילה שממליצים לסובלים מצרבת (הכוללת הפחתת קפה, אלכוהול, שומן, סיבים, וחומרי טעם וצבע), עם תגובה טובה של 50% לעומת 16% (2).

ב. שימוש בפרוביוטיקה

2 מחקרים אקראיים כפולי סמיות שפורסמו בשנים 2019 ו-2021 הראו ששימוש בפרוביוטיקה שכללה חיידקים מסוג בצילוס הדגימה הטבה בסימפטומים בחולים עם צרבת שהיתה באופן מובהק סטטיסטי יותר טובה מבקבוצת הביקורת (3,4). מחקר מ-2013 בדק השפעה של שמן זית מועשר בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס וסכרומיצס, לעומת השפעה של שמן זית מועשר בנוגדי חמצון על הסימפטומים של המטופלים, והשווה את התוצאות למתן של שמן זית לבדו. (5). גם התכשיר של שמן הזית עם הפרוביוטיקה וגם התכשיר של שמן הזית עם נוגדי החימצון הובילו להקלה על הסימפטומים של הנבדקים בהשוואה לנטילת שמן זית בלבד, אך התכשיר שהכיל פרוביוטיקה היה יעיל באופן משמעותי מהתכשיר שהכיל נוגדי חמצון.

ג. אכילת מזונות פרוביוטיים

מחקר מ-2014 בדק שימוש ביוגורט שהכיל לקטובצילוס באנשים עם צרבת שהיו שליליים להליקובקטר פילורי. בקבוצה שקיבלה את היוגורט היה שיפור בסימפטומים של הצרבת של 35.3% לעומת שיפור של 17.3% בלבד בקבוצת הפלצבו (6).

ד. הימנעות ממזונות תעשייתיים

במחקר שכלל יותר מ-30,000 נבדקים בצרפת נמצא שאכילת מזונות מעובדים ותעשייתיים היתה קשורה בשכיחות מוגברת של צרבת (7). שדיאטה המורכבת ממזונות תעשייתיים פוגעת במאזן של חיידקי המעי, ולכן מומלץ לאכול דיאטה המבוססת על מזונות אמיתיים, בצורתם הטבעית.

ה. טיפול באנטיביוטיקה במצבים מסויימים

ריפקסימין (לורמיקס) הינה אנטיביוטיקה בעלת תכונות מיוחדות: היא אינה נספגת,והיא יכולה להשפיע לטובה על מאזן החיידקים במעי. במחקר שפורסם ב-2017 ובוצע בסין, נבדקו 86 מטופלים עם צרבת שקיבלו ריפקסימין או פלצבו (8).כעבור 8 שבועות של טיפול היתה הטבה של 78% בקבוצת הטיפול לעומת 52% בקבוצת הביקורת.

ו. השפעה על חיידקי המעי דרך הציר חיידקי המעי-מעי-מוח

מאמר שהתפרסם ב-2022 מתאר את היחסים המורכבים בין חיידקי המעי, המעי והמוח (9).
מצד אחד המוח משפיע על המעי:
המאמר מתאר מחקר משבדיה מ-2015 שהדגים שאנשים שסבלו מחרדה היו בעלי סיכון מוגבר פי 8 לפתח צרבת במעקב של 10 שנים. המאמר מציין גם שמחקרים רבים הדגימו שהשכיחות של דיכאון וחרדה מוגברת באנשים עם צרבת יחסית לאוכלוסיה הבריאה. מצבי לחץ יכולים להפר את האיזון של חיידקי המעי על ידי הגברת החדירות של המעי שמובילה לשינויים בהרכב חיידקי המעי. המאמר מתאר מטה אנליזה מ-2021 שהדגימה שמספר טכניקות פסיכולוגיות הפחיתו את הסימפטומים של הצרבת. בין היתר השיטות הללו כללו טיפול התנהגותי קוגניטיבי,והיפנותרפיה. כותבי המאמר מציינים שהגישות הפסיכולוגיות הללו יכולות להקל על הסימפטומים הן של המעי והן של המוח ע״י כך שהן מסיטות את הרכב חיידקי המעי (המיקרוביום) לכיוון חיובי יותר. כדי לחזק את טענתם שגישות פסיכולוגיות יכולות להשפיע על חיידקי המעי הם מתארים מספר מחקרים: למשל מחקר מ-2020 שהראה שמיינדפולנס במבוגרים עם הפרעות קוגניטיביות קלות הוביל לשיפור במאזן החיידקים שנמדדו בצואה.
מצד שני המעי משפיע על המוח
חיידקי המעי מפרישים חומרים שונים כמו GABA, סרוטונין, דופמין, ואצטילכולין שחלקם פועלים באופן מקומי במעי וחלקם מגיעים אל המוח דרך זרם הדם או עצב הואגוס.כותבי המאמר מציינים שיתכן וחוסר איזון של חיידקי המעי יכול להשפיע על הבריאות הנפשית ולהוביל להתפתחות דיכאון וחרדה.
לכן ניתן לטפל בבעיות בציר חיידקי מעי-מעי- מוח משני כיוונים:

1. טיפול באספקט המוחי:
הנחיות החברה הבריטית לגסטרואנטרולוגיה שפורסמו ב-2022 מציינות 4 שיטות טיפול שיש לגביהן עדויות מחקריות לגבי יעילותן בטיפול בצרבת (10):
● פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית
● טיפול התנהגותי קוגניטיבי
● שיטות לניהול הלחץ
● היפנותרפיה

2.טיפול באספקט של המעי
מחברי המאמר מ-2022, המתאר את היחסים המורכבים בין חיידקי המעי-המעי-והמוח, (9) מציינים מספר מחקרים שבוצעו בשנים 2016-2021 שבהם הודגם שלפרוביוטיקה היתה השפעה חיובית על היכולות השכליות ובשל כך היא כונתה פסיכוביוטיקה. יתרה מזאת, מחקר שבוצע ב-2019 הראה שפרוביוטיקה יכולה לשנות את פעילות המוח שנצפית בבדיקות הדמיה. מחקר שבוצע ב-2019 הדגים שפרוביוטיקה שהכילה לקטובצילוס וביפידובקטריום וניתנה לחולים בדיכאון, שיפרה את ציוני הדיכאון שלהם בהשוואה לפלצבו. מחקר שבוצע ב-2019 על מבוגרים שהיו בלחץ מוגבר הראה שטיפול בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס הוביל לירידה ברמות הלחץ, והדבר היה מלווה בירידה ברמות של ציטוקינים דלקתיים. ההשפעה המיטיבה של הפרוביוטיקה על חרדה ודיכאון יכולה להיות מוסברת לדברי כותבי המאמר ע״י כך שהיא מונעת שגשוג של חיידקים מזיקים, מפחיתה רמות של ציטוקינים דלקתיים, ומשפרת את התקשורת בין המעי למוח דרך סיבי העצב, מה שמוביל לשינויים בתפקוד המוח.מחברי המאמר מסכמים שפרוביוטיקה יכולה לשמש לא רק להקלה על הסימפטומים של הצרבת אלא גם לצורך טיפול ומניעה של הפרעות מוחיות בחולים הללו.

ז. פעילות גופנית

בהמלצות מ-2022 של החברה הבריטית לגסטרואנטרולוגיה ממליצים הכותבים על כך שכל המטופלים הסובלים מצרבת יבצעו פעילות גופנית אירובית באופן מסודר (10). מחקר שבוצע ב-2021 בדק 112 מטופלים שסבלו מצרבת וחולקו ל-2 קבוצות, קבוצת המחקר ביצעה פעילות אירובית של 30 דקות, 5 פעמים בשבוע למשך 6 שבועות בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה טיפול רגיל (11). בתום המחקר נצפתה הטבה משמעותית סטטיסטית בסימפטומים בקבוצה שביצעה פעילות גופנית אירובית לעומת קבוצת הביקורת.
מחקר מ-2018 השווה את השינויים בחיידקי המעי בין אנשים רזים לשמנים לפני ואחרי תוכנית של 6 שבועות של פעילות אירובית (12). הפעילות הגופנית הובילה לשינויים בחיידקי המעי גם ברזים וגם בשמנים. מספר זנים של חיידקים עלו בעקבות הפעילות הגופנית וירדו לאחר הפסקת הפעילות הגופנית. זני החיידקים שעלו בעקבות הפעילות הגופנית היו זנים שמפרישים בוטירט שהוא חומר שמזין את תאי המעי ומוריד את הסיכון למחלות מעי כמו סרטן המעי הגס ותסמונת המעי הרגיז.

לסיכום

צרבת היא מחלה שכיחה הפוגעת באיכות החיים. הטיפול התרופתי בתרופות החוסמות את משאבות המימן הוא אמנם יעיל, אך אינו מיועד לשימוש לטווח הארוך, וכרוך בתופעות לוואי מרובות.
בשנים האחרונות הופיעו מחקרים המראים כי אחד הגורמים לצרבת הוא חוסר איזון של חיידקי המעי, ולכן איזון של חיידקי המעי הוא דרך מבטיחה לטיפול בצרבת, ללא תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול התרופתי בחוסמי משאבות המימן.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לאזן את חיידקי המעי:
1. תזונה
● אכילת מזונות לא תעשייתיים
● דיאטה דלה ב-FODMAPS יכולה לעזור במצבים מסויימים
● אכילת מזונות פרובוטיים, כאשר יש עדויות מחקריות לגבי יוגורט המכיל לקטובצילוס.
2. נטילת תכשירים פרוביוטיים: כאשר החיידקים שנחקרו היו בצילוס, לקטובצילוס, וסכרומיצז.
3. טכניקות להורדת הלחץ כמו מדיטציה, מיינפולנס, נשימות עמוקות: יכולות לשפר את מאזן חיידקי המעי.
4. פעילות גופנית: 30 דקות של פעילות גופנית, 5 פעמים בשבוע, יכולה לשפר את מאזן החיידקים במעי.