סובלים מצרבת? מה ההמלצות העדכניות

לעתים הסימפטומים הללו נובעים מבעיה כמו כיב, אולם במרבית המקרים הבדיקות כמו גסטרוסקופיה, אולטרסאונד או סי טי הן תקינות, ואז מכנים את המצב דיספפסיה פונקציונלית. במאמר הקודם דיברנו על כך שבמקרים רבים ניתן למצוא שבסובלים מדיספפסיה קיים חוסר איזון של חיידקי המעי ודיברנו על כך שמאחר וחוסר איזון של חיידקי המעי הוא אחד המנגנונים המובילים להתפתחות הדיספפסיה, אנו צריכים לחשוב על דרכים לאיזון חיידקי המעי.

ביולי 2022 התפרסמו ההנחיות של החברה הבריטית לגסטרואנטרולוגיה לטיפול בדיספפסיה פונקציונלית (1).

מה אומרות ההנחיות העדכניות:

● מרבית הסובלים מכאבים או צריבה בבטן העליונה, שובע מוקדם, ו/או מלאות לאחר הארוחה שנמשכים לתקופה של מעל 8 שבועות סובלים מדיספפסיה פונקציונלית ואינם זקוקים לבירור ע״י אנדוסקופיה.
● יש מצבים מסויימים הדורשים הפניה להמשך בירור כמו הופעת הסימפטומים בגיל מעל 55, או הופעת הסימפטומים בגיל מעל 40 כאשר יש סיפור משפחתי של סרטן הוושט או הקיבה.
● אם המטופל סובל גם מסימפטומים של המעי הרגיז יש לבצע בדיקת דם לשלילת מחלת צליאק.
● מומלץ שכל הסובלים מדיספפסיה יעברו בדיקת נשיפה או בדיקת צואה לחיידק הליקובקטר פילורי. ואם יש ממצא של הליקובקטר מומלץ לטפל בו.

הקשר לזיהומים חריפים

מעניין לציין שב-10% מהמטופלים קדם להופעת הדיספפסיה זיהום חריף של דרכי העיכול ע״י גורמים כמו נורווירוס, ג׳יארדיה למביה, סלמונלה, או אי קולי.
לאחרונה יש עדויות לכך שישנם מקרים בהם הדיספפסיה הופיעה לאחר זיהום בקוביד-19.

מה ההמלצות לטיפול בדיספפסיה

בשלב הראשון מטפלים בהליקובקטר פילורי אם המטופל הוא חיובי בבדיקת הנשיפה או בדיקת הצואה.

בשלב השני מחברי ההמלצות ממליצים על שינויים באורח החיים:

● פעילות גופנית אירובית- מומלצת לכל הסובלים מדיספפסיה.
● דיאטה- אכילה גורמת להופעת הסימפטומים ברבים מהסובלים מדיספפסיה. המזונות שמדווחים בתדירות הגבוהה ביותר כגורמים לסימפטומים הם :מזונות שומניים, מוצרי חלב, אלכוהול, קפה, בשר אדום, משקאות מוגזים, ירקות, מזון מתובל, חיטה, ופרי הדר.
כאשר ניתחו נתונים של מעל 30,000 איש בצרפת הסתבר שמזונות אולטרה-מעובדים המכילים כמות גבוהה של שומן וחומרי טעם וצבע, היו קשורים עם שכיחות מוגברת של דיספפסיה.

לגבי אלכוהול ישנם מחקרים שמראים שעלייה בצריכת האלכוהול מגבירה את שכיחות הדיספפסיה. וישנם מחקרים אחרים שמראים שיין ובירה הם בעייתיים במיוחד.
קפה גם הוא בעייתי והוביל לסימפטומים ב-50% מהסובלים מדיספפסיה.
בנוסף, מזונות מתובלים הם בעייתיים: אחד מכל שני אנשים הסובלים מדיספפסיה היה רגיש לקפסאיצין (מרכיב של פלפלים חריפים).
אנשים הסובלים מדיספפסיה מדווחים גם על רגישות למוצרים המכילים חיטה, למרות שהשכיחות של מחלת צליאק אינה שונה בהרבה מאשר באוכלוסיה הבריאה. במחקר קטן שכלל 22 נבדקים שסבלו מדיספפסיה נמצא שדיאטה ללא גלוטן שיפרה את הסימפטומים ביותר מ-80% מהמקרים.
דיאטה נוספת שנבדקה היא דיאטת ה -low FODMAPs שבה מגבילים את כמות הפחמימות שיכולות לעבור תהליך תסיסה על ידי חיידקי המעי. במחקר אחד נמצא שהדיאטה הזו היתה יותר אפקטיבית מאשר ההמלצות שבד״כ נותנים לדיספפסיה וכוללות הגבלת צריכת קפה, אלכוהול, שומן, סיבים, ותוספי מזון שונים. הדיאטה הזו הביאה לשיפור של 50% מהמטופלים לעומת הדיאטה שבד״כ ממליצים לסובלים מרפלוקס ומביאה להטבה רק ב-16% מהמטופלים.

בשלב השלישי המחברים ממליצים על טיפול תרופתי.

רובכם בוודאי שמעתם על הטיפולים סותרי החומצה ומדכאי החומצה.
חשוב לציין, וגם מחברי ההנחיות העדכניות מציינים זאת, שאין שום עדות לכך שהדיספפסיה קשורה לייצור מוגבר של חומצה בקיבה.
קבוצה אחת של התרופות הללו היא התרופות סותרות החומצה. תרופות אלה כמו טאמס ורני מנטרלות את החומצה בקיבה וניתן לרכוש אותן ללא מרשם רופא.המחברים מציינים שיש עדויות ספורות בלבד לכך שהתרופות הללו יעילות.

הקבוצה השניה היא חוסמי ההיסטמין מסוג 2 .תרופות אלה כמו פמוטידין ורניטידין מדכאות את הפרשת החומצה בקיבה.כאשר כותבי ההמלצות עברו על כל המחקרים שבדקו את יעילות התרופות הללו בהפחתת הסימפטומים של דיספפסיה, הם מצאו שבסה״כ היתה הטבה בסימפטומים. אך איכות המחקרים היתה נמוכה, היו הבדלים ניכרים בין המחקרים, וגם המטופלים שנבדקו לא ענו כולם על האבחנה של דיספפסיה.לאור זאת, מחברי ההמלצות מסכמים שההמלצה לטפל בתרופות מסוג זה היא חלשה.

הקבוצה השלישית היא התרופות המעכבות את הפעילות של משאבת המימן בקיבה וע״י כך מעכבות את הפרשת החומצה בקיבה. דוגמאות לתרופות כאלה הן אומפרזול, קונטרולוק, נקסיום, ולנטון. כאשר כותבי ההמלצות עברו על המחקרים שבדקו תרופות אלה הם מצאו 16 מחקרים כפולי סמיות שכללו 6017 מטופלים. המחקרים הללו בדקו מינון נמוך, רגיל או גבוה של התרופות הללו. בסה״כ נמצא שהמינון הרגיל של התרופות הללו היה יעיל מפלצבו, אבל לא היה יתרון למינון הגבוה של התרופות הללו. כותבי ההמלצות מסכמים שקבוצת תרופות זו יעילה לדיספפסיה אך לא נראה שיש קשר בין ההשפעה שלהן לבין המינון שלהן, ולכן מומלץ לטפל במינון הנמוך ביותר שמביא להטבה בסימפטומים.

לסיכום

אם אתם סובלים מדיספפסיה אתם צריכים להיבדק להליקובקטר פילורי ולטפל בו באם הוא קיים.
בהיעדר הליקבטר פילורי או אם אתם עדיין סובלים מסימפטומים לאחר הטיפול בהליקובקטר פילורי מומלצים שינויים באורח החיים כמו פעילות גופנית ושינויים בדיאטה- ועל כך אפרט במאמר המשך בסדרה.
לפי ההמלצות העדכניות באם השינויים באורח החיים אינם עוזרים מומלץ טיפול במדכאי חומצה.אך האם הטיפול הזה הוא נטול תופעות לוואי? על כך אדבר במאמר הבא בסדרה.