מהן המחלות האוטואימוניות ומה גורם להן

במאמר נדבר על המחלות האוטואימוניות הנפוצות,ומה הגורמים להן.במאמרים נוספים נדבר על המחלות האוטואימוניות הנפוצות ונדבר על
איך למנוע את המחלות האוטואימוניות ולטפל בהן דרך שינויים בתזונה ובאורח החיים.

מהי מחלה אוטואימונית

מחלה אוטואימונית מתרחשת כאשר המערכת החיסונית פועלת באופן לא תקין ובמקום להתקיף גורם זר, מתקיפה את הגוף עצמו (1).
ישנם 4 מרכיבים במחלות האוטואימוניות (2):
1. מצב של חוסר איזון בין תאי T אפקטורים שמגינים על הגוף על ידי יצירת התגובה החיסונית ובין תאי T רגולטורים שמדכאים את התגובה החיסונית.
2. בעיה בבקרה על תאי חיסון שפועלים כנגד העצמי ומסוגלים לתקוף את הגוף.
3. מערכת חיסון שנמצאת כל הזמן במצב של עוררות יתר.
4. דלקת מפושטת בגוף.

כיום ידוע על יותר מ-80 מחלות אוטואימוניות: חלקן ידועות היטב כמו סוכרת מסוג 1 וטרשת נפוצה,בעוד שאחרות הן קשות לאבחון (3).
המחלות האוטואימוניות שכיחות יותר בנשים.

איך הרפואה הקונבנציונלית מטפלת בד״כ במחלות האוטואימוניות

הטיפול הקונבנציונלי במחלות האוטואימוניות מתבסס ברובו על תרופות מרשם. בעוד שתרופות אלה יעילות בדיכוי הסימפטומים, יכולות להיות להן תופעות לוואי קשות.

קורטיקוסטרואידים 

כמו פרדניזון, מתילפרדניזולון,ודקסמתאזון משמשות להפחתת הדלקת במחלות האוטואימוניות. אולם שימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים יכול להגביר את הסיכון לסוכרת מסוג 2, ולהוביל לעליה במשקל, לרגישות מוגברת לזיהומים, ולאוסטאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם).

תרופות מדכאות חיסון: 

כמו מתוטרקסט (methotrexate) וציקלופוספאמיד (cyclophosphamide) עוצרות את התגובה החיסונית של הגוף.
התרופות הללו קשורות בנזק לכבד, ויכולות להגביר שכיחות של זיהומים ושל סרטן הדם.

תרופות ביולוגיות: 

כולל אטרנרספט (אנברל), ואינפליקסימאב (רמיקייד), משמשות לצורך שינוי התגובה החיסונית.
הן נחשבות לטיפול של הדור הבא במחלות האוטואימוניות, אך יכולות להיות להן תופעות לוואי מסוכנות, כולל פגיעה במערכת העצבים המרכזית,פגיעה בלב,זיהומים חמורים, ותסמונת דמויית זאבת(לופוס) (4).
בעוד שחלק מהאנשים מרגישים הטבה עם התרופות הללו, יש שכיחות גבוהה של אובדן התגובה לטיפול בקרב מטופלים (5).
ברור שיש הרבה מה לשפר בטיפול של הרפואה הקונבנציונלית במחלות האוטואימוניות.הטיפול אינו מכוון כנגד הגורמים שהובילו למחלה האוטואימונית, וההתבססות על תרופות עם כל כך הרבה תופעות לוואי יכולה להזיק לגוף לאורך הזמן.לעומת זאת הרפואה הפונקציונלית , נותנת אפשרות חלופית לתרופות שיש להן פוטנציאל לגרום לנזק.במקום לדכא את הסימפטומים, הרפואה הפונקציונלית מטפלת בגורמים שהובילו למחלה האוטואימונית, מקלה על הסימפטומים ולעתים גם משנה את מהלך המחלה.

אוטואימוניות: הגנטיקה מספקת את הדלק אבל הסביבה מציתה את האש

המחלות האוטואימוניות נובעות משילוב של הגנטיקה והגורמים הסביבתיים.אפשר לחשוב על הגנטיקה כעל חומר הדלק ועל הסביבה כגפרור שמצית את האש.וריאציות ספציפיות בגנים, שנקראות פולימורפיזם, מהוות גורם סיכון לאוטואימוניות ע״י כך שהן גורמות לשינוי במנגנון הבקרה של תאי החיסון.גורמים סביבתיים משפיעים על הגנים הללו, וכך מציתים את הדלק וגורמים להפעלת התהליך האוטואימוני.מחקרים הראו מספר שינויים (פולימורפיזם) גנטיים וגורמים סביבתיים שיכולים להתחיל את תהליך המחלה האוטואימונית.

גורמים גנטיים שיכולים להשפיע על אוטואימוניות

פולימורפיזם (רב-צורתיות) ב-HLA הם גורמי הסיכון הידועים ביותר במחלות האוטואימוניות (6).למערכת ה-HLA יש תפקיד מפתח בהצגה של אנטיגנים (טוקסינים או חומרים זרים) למערכת החיסון.פולימורפיזם בגנים של HLA יכול לפגוע בתגובה החיסונית לאנטיגנים ולהוביל לאוטואימוניות.HLA-DQ2 ו HLA-DQ8 ידועים היטב בתפקידם במחלת צליאק.HLA-DRB1 קשור לדלקת פרקים, ו-HLA-B27 לספונדילוארטריטיס. וריאציות בגנים לציטוקינים גם יכולים להגביר את הסיכון למחלות אוטואימוניות ע״י ייצור מוגבר של מולקולות מעודדות דלקת (7).
חשוב להבין שהגנים האלה אמנם מעלים את הסיכון למחלה אוטואימונית אך לא מבטיחים שהיא אכן תתפתח.גורמים סביבתיים שעליהם נדבר בהמשך, הם הגורמים המשמעותיים ביותר שיגרמו לתהליך הדלקתי להתפתח.

גורמים סביבתיים שמובילים למחלות אוטואימוניות
חוסר איזון של חיידקי המעי (דיסביוזיס) וחדירות של המעי

ישנן עדויות רבות לכך שלחיידקי המעי ישנה השפעה ניכרת על הסיכון לפתח מחלה אוטואימונית.ישנם 3 מנגנונים עיקריים שבהם חיידקי המעי משפיעים על האוטואימוניות:
1. חיידקי המעי מסדירים את ההתמיינות של תאי ה-T. במעי בריא ,הבקטריות מסדירות את ההתמיינות לתאי T רגולטורים ואפקטורים.לעומת זאת,כאשר יש זיהום במעי, יש מוות של תאי ציפוי המעי, וזה מאפשר יצירה של תאי T כנגד עצמי (8,9).
2. אנזימים שמקורם בחיידקים גורמים לשינויים בחלבונים. חוסר איזון בחיידקי המעי משפיע על סוגי האנזימים שיהיו במעי.שינויים אלה באנזימים מובילים לשינויים בחלבונים של האדם ויכולים לגרום להתפתחות מחלה אוטואימונית (10).
3. מעי דליף יכול לאפשר נדידה של חיידקים לא רצויים. עלייה בחדירות המעי (הידועה גם כ״מעי דליף״) היא ״סימן אזהרה״ שגורם להפעלת המערכת החיסונית (11).המעי הדליף מאפשר לחיידקים שהם בד״כ בלתי מזיקים לעבור מהמעי אל זרם הדם, ולהפעיל תהליך אוטואימוני.(12).

לידה בניתוח קיסרי

לתינוקות שנולדים בניתוח קיסרי יש בד״כ חיידקי מעי שונים מתינוקות שנולדים בלידה רגילה, כולל סטפילוקוקוס מהעור של אימם או של הצוות הרפואי בחדר הלידה, וכן חיידקים אחרים שמצויים בבתי החולים.לעומת זאת תינוקות שנולדים בלידה רגילה רוכשים חיידקים מתעלת הלידה של אמם, שכוללים את חיידקי הלקטובצילי המועילים.מחקרים מראים שהחיידקים הלא תקינים שמאכלסים את המעי בתינוקות שנולדים הבניתוחים קיסריים משנים את התפתחות המערכת החיסונית שלהם ויכולים להגביר את הסיכון שלהם לפתח בהמשך אסטמה, אלרגיה, ומחלות אוטואימוניות (13,14).

רעלנים סביבתיים

רעלנים סביבתיים הם גורם סיכון משמעותי בהתפתחות מחלות אוטואימוניות.כספית, שהיא מתכת כבדה שמצויה בדגים ופירות ים מסויימים ובסתימות שיניים, יכולה להתחיל תהליך אוטואימוני ע״י גרימת שינויים בביטוי הגנים של המערכת החיסונית (15).
החומר BPA הוא חומר ידוע לשמצה שנמצא בקבלות של קופה רושמת ובמיכלי מזון מפלסטיק. הוא יכול לגרום לתגובה אוטואימונית ע״י שינוי בסיגנלים של אסטרוגן, ע״י פגיעה במסלולי הדטוקסיפיקציה (פינוי הרעלים) של ציטוכרום P450,ע״י הגברת כמות הליפופוליסכרידים בסירקולציה,וע״י הפעלת מאקרופאגים (16).
עוד קבוצת חומרי פלסטיק נפוצה היא פתלטים (phthalates),שיכולים לגרום לאוטואימוניות של בלוטת התריס ע״י הגברת נזק חימצוני (17).
קבוצה נוספת היא הממיסים האורגניים, שנמצאים בחומרים כימיים של ניקוי יבש, במסירי לק מהציפורניים, ובחומרי ניקוי, ומגבירים את הסיכון למחלה אוטואימונית ע״י התחלת תהליך דלקתי וגרימת נזק לרקמה (18).

הגיינה מוגזמת

חשיפה לחיידקים בשנים הראשונות לחיים מלמדת את המערכת החיסונית להבדיל בין העצמי ללא-עצמי.המערכת החיסונית לא יכולה להתפתח באופן תקין בהיעדר החשיפה לחיידקים. האובססיה של החברה שלנו לחומרי חיטוי, וניקוי מוגזם ושאיבה של כל גרגר אבק מהסביבה שלנו מונעת מהמערכת החיסונית של הילדים שלנו להיחשף ל״הזדמנויות הלמידה״ הללו בחשיפה לחיידקים, וזה מעלה את הסיכון שלהם לפתח בעתיד בעיות במערכת החיסון (19).

גלוטן

מחלת צליאק היא המחלה האוטואימונית הכי מובנת שנגרמת ע״י גלוטן.אולם גלוטן מעודד התפתחות של מחלות אוטואימוניות אחרות שאינן צליאק, כולל השימוטו ומחלת שיוגרן (Sjogren's syndrome), ע״י הפעלת מסלולים דלקתיים, שינוי ההרכב של חיידקי המעי, והגברת חדירות המעי (20).

זיהומים

בעוד שהיעדר חשיפה לחיידקים תורת להתפתחות מחלות אוטואימוניות, לזיהומים כרוניים עם פתוגנים מזיקים יש גם תפקיד משמעותי.מחלת ליים (Lyme disease) כרונית מעוררת תהליך אוטואימוני במערכת הלב וכלי הדם ובמפרקים כתוצאה מתהליך של חיקוי מולקולרי בין החיידק מחולל המחלה (Borrelia burgdorferi) לבין מרכיבים עצמיים הנמצאים באופן תקין במערכת החיסונית (21,22). זיהום בהליקובקטר פילורי מעורר אוטואימוניות בבלוטת התריס, וזיהום ב-CMV) cytomegalovirus) מחמיר דלקת אוטואימונית במערכת העצבים (23,24).עבור אנשים רבים, הטיפול בזיהום הקיים אצלם הוא חלק מרכזי בתהליך ההחלמה מהמחלה האוטואימונית.

חוסר תפקוד תקין של המיטוכונדריה

חוסר תפקוד תקין של המיטוכונדריה מוביל להתפתחות ולהתקדמות של מספר מחלות אוטואימוניות, כולל טרשת נפוצה, וזאבת (לופוס) (25,26).מלבד היותן מפעל האנרגיה של התאים שלנו, המיטכונדריה גם מסדירה את תהליך האוטופגיה (autophagy), תהליך בו התאים עושים ״ניקיון יסודי״ ומפרקים מרכיבים שאינם דרושים יותר או שאינם תקינים.חוסר תפקוד תקין של המיטוכונדריה מוביל לפגמים בתהליך האוטופגיה, וזה יכול לגרום לפגיעה בהשמדה של תאים לא תקינים הפועלים כנגד עצמי ולהוביל להתפתחות מחלה אוטואימונית.

לחץ כרוני

לחץ נפשי הוא גורם סיכון ידוע למחלות אוטואימוניות (27).לחץ יכול להגביר אוטואימוניות ע״י שינוי הרכב החיידקים במעי וע״י חוסר ויסות של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPA axis), שהוא המערכת העיקרית המגיבה ללחץ בגוף ויכולה גם כן להשפיע על תפקוד מערכת החיסון (28).

פגיעה בשעון הביולוגי

פעילות תאי מערכת החיסון מושפעת מהשעון הביולוגי,תהליכים ביולוגים שמעצבים את התנהגותינו ואת הפיזיולוגיה שלנו ויש להם מחזור של 24 שעות.גורמים שהורסים את השעון הביולוגי תורמים לחוסר תפקוד של המערכת החיסונית.לדוגמה, מחקר הראה שעבודה במשמרות, היא גורם הרס משמעותי לשעון הביולוגי, קשורה עם תת פעילות אוטואימונית של בלוטת התריס ועם דלקת פרקים (29,30).פגיעה בשעון הביולוגי יכולה גם לתרום למחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים המרכזית כמו טרשת נפוצה (31).

חוסר שינה

חוסר שינה שקשור באופן הדוק לפגיעה בשעון הביולוגי,מגדיל את הסיכון למחלות אוטואימוניות.חוסר שינה כרוני ודום נשימה בשינה שניהם קשורים בעלייה ניכרת בסיכון למחלות אוטואימוניות (32,33).

במאמרים הבאים נדבר על המחלות האוטואימוניות הנפוצות ועל דרכים למנוע ולטפל במחלות האוטואימוניות.